איך תתקבלו לכנס אקדמי?
כולם יודעים כמה חשוב להשתתף בכנסים אקדמיים, ואם אפשר – גם להציג בהם. הצגת המחקר שלכם בכנס תאפשר לאחרים מהתחום להעיר הערות על המחקר שלכם, לקדם דיון ולעורר מחשבה, ולאפשר לכם לבחון את החולשות של העבודה שלכם יחד עם גיבוש הביטחון בחוזקות שלה. גם אפשרות הנטוורקינג של הכנס יכולה לתת דחיפה לקריירה שלכם, אם במקרה תיפלו על האדם הנכון. אבל לפני הכול, איך תתקבלו?
בחרו את הכנס הנכון
כנסים יכולים להיות גדולים או קטנים, מתמחים בתחומים ייחודיים או רחבים יותר, ומבוססים על נושא אחד או יותר רחב ובינתחומי. בחירת הכנס שיתאים לכם ביותר תלויה במספר גורמים, כולל האישיות שלכם וגם נושא המחקר שלכם. מבחינת גורמים אישיים, יש אנשים שנוח להם יותר בכנס קטן יותר עם בין חמישים למאה משתתפים, שבהם אפשר להכיר את כולם היכרות קלילה. אחרים עשויים להעדיף סביבה שוקקת יותר, כמו בכנס גדול מאוד שמציע אלפי מצגות במגוון נושאים. מבחינת המחקר שלכם, חשבו אם העבודה שלכם רלוונטית למגוון רחב של נושאים ותחומים, ובמקרה כזה תרצו להשתתף בכנס בין-תחומי רחב, או שמא היא יותר נישתית ותתאים יותר לכנס מומחים.
גורם נוסף בבחירת הכנס הוא מיקומו: מקומי או בין-לאומי. בהתחשב במימון גדול יותר, לכנסים בינלאומיים גדולים יש בדרך כלל את המוניטין הטוב ביותר, ולכן ההצגה בהם זוכה להערכה רבה יותר - חשוב לקורות החיים. עם זאת, אולי קל יותר להתקבל לכנס מקומי קטן יותר, וייתכן גם שיהיה לכם נוח יותר להציג באירוע פחות מלחיץ אם זו הפעם הראשונה שלכם. כך אפשר להתחיל בקטן ולהתקדם לכנסים הגדולים יותר ככל שהמחקר שלכם והביטחון העצמי שלכם מתפתח. חשוב גם המימון – איך תשלמו את עלויות הנסיעה והלינה שלכם? בדקו איזה תקציב עומד לרשותכם מהאוניברסיטה – לפעמים אפשר לקבל מימון להשתתפות בכנס ארצי זול אך לא בכנס בין-לאומי יקר. גם מוסדות עצמאיים מציעים מימון מדי פעם. זה, כמובן, ידרוש מעט מחקר, אבל בהחלט שווה את הזמן שלכם.
חפשו קול קורא
כדי לדעת מתי יתקיימו כנסים, עקבו אחר אתרים רלוונטיים והירשמו לניוזלטרים במייל. מקום טוב להתחיל בו יהיה לשאול בפקולטה, שכן המרצים שלכם מכירים כנסים שנתיים בתחום שלכם, ויוכלו להפנות אתכם לכיוון הנכון. כאשר כנס מוכן לקבל בקשות למצגות, יוצא "קול קורא" שמזמין חוקרים להגיש תקציר, או סיכום קצר של העבודה שהם רוצים להציג. קול קורא לתקצירים כולל בדרך כלל מידע על נושאי הכנס, ובאילו היבטים הם מתעניינים במיוחד. אם תצליחו למצוא דרך להתאים את עבודתכם לאחד מהנושאים של הכנס, תשפרו את סיכוייכם להתקבל. שמרו את האצבע על הדופק כדי להבטיח שלא תפספסו אף מועד – מאוד לא מומלץ לאחר.
כתבו תקציר מדויק
אם זיהיתם את הכנס שמתאים לכם והם פרסמו את הקול הקורא שלהם, עליכם לכתוב תקציר של כמה מאות מילים שמתאר את העבודה שאתם רוצים להציג. זכרו כי תקציר שמציג תוצאות ניסוי נוטה בדרך כלל להתקבל יותר מתקציר המציג עבודה תאורטית. גם אם הניסוי או ניתוח הנתונים שלכם טרם הושלם, עדיין תוכל להציג תוצאות ראשוניות, או את מה שעשיתם עד כה. זכרו גם שמחקר חדשני, חדש או יוצא דופן צפוי להתקבל יותר מאשר עבודה שממשיכה מחקרים ידועים בתחום. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה המקום שבו רבים נופלים. אולי עדיף להיות קצת שאפתניים מדי מאשר זהירים מדי. :)
בהגשת תקציר לשיפוט, כנראה תינתן האפשרות להגיש בקשה להרצאה, מצגת, או שניהם. הרצאות נחשבות בדרך כלל ליוקרתיות יותר ממצגות פוסטרים, אז כדאי להגיש מועמדות לשאת הרצאה גם אם אתם לחוצים מזה. האסטרטגיה המקובלת היא לציין שאתם רוצה להגיש בקשה גם להרצאה וגם למצגת, ולקוות שיתמזל מזלכם ותקבלו הרצאה.
וחשוב מאוד – גם אם ההצעה הראשונה שלכם לא תתקבל, אל תקחו את זה קשה! עצם הגשת מועמדות לכנס צריכה להיחשב כהישג – לא כולם מעזים להגיש את העבודות שלכם לכנסים, וגם ממי שכן, רק מעטים מצליחים. דחייה לא צריכה לרפות את ידיכם. כנסים באקדמיה רק הולכים ומתרבים, כך שללא ספק יופיע באופק עוד אחד בקרוב, ותוכלו לנתב את האנרגיות לקראתו. בהצלחה!