מה ההבדל בין מקף לקו מפריד?

הם שניהם קווים, שפרוסים לרוחב. :) אבל בתפקידים הפוכים – מקף מחבר, ואילו קו מפריד. כמובן שנשתמש בהם בהקשרים אחרים ובזמנים אחרים. מה ההבדל?

קו מפריד

קו מפריד הוא קו ארוך שלפניו ולאחריו יש רווח. השימושים שלו הם בעיקר לציון הפרדה בין חלקי המשפט.

1. הפרדה

למשל:

• ״עלייך לפנות למנהל הסטודנטים – הם אחראים למערכת השעות.״

• "כל העומד לפני מאחורי ומצדדיי – הוא העומד". 

(למעוניינים במונחים התחביריים: אפשר להשתמש בקו מפריד לאחר חלק ייחוד, לפני תמורה ובעיקר לפני כינוי מסכם, לפני חלק של המשפט שיש בו הפתעה או שרוצים להדגישו. 

2. השמטה

הקו המפריד נפוץ למשל בכותרות, משום שהוא יכול לקצר ולהשמיט, כלומר לבוא במקום מילים מסוימות לשם צמצום המילים.

• ״הקרן הלאומית למדע – מועדי הגשה צפויים״

• ״תחליפים דלי פחמימה – בחירה חכמה או הפרעת אכילה?״

• ״מנהל הסטודנטים – שעות מענה טלפוני״

• ״בפרק זה נלמד על השלב השלישי במודל שנקרא Development, ובעברית – פיתוח.״

3.     במקום נקודתיים, לפני פירוט

• ״חשבנו על רעיונות לשיעור, למשל – חוקי התחבורה, דמוקרטיה מתגוננת או שוויון זכויות.״

• ״מה חשוב לך יותר – הכסף או ההנאה?״

4.     קו טווח

קו מפריד יכול לשמש לציון טווח ("עד") בין מספרים, סעיפים, שנים, שעות וכדומה.

לדוגמה: בשנים 1974–1994. שימו לב שאת המספרים אנחנו כותבים בעברית מימין לשמאל, בדיוק כאילו כתבנו את זה במילים: בשנים 1974 עד 1994).

אפשר להשתמש בקו טווח גם לאותיות, מקומות וכדומה:

• סעיפים ב–ד

• כביש חיפה–תל אביב

• עמ' 46–53

• בשעות 16.00–18.00 

אם אנחנו משתמשים בקו המפריד לתאר טווח, נשתמש בו ללא רווחים לפניו ואחריו.

קו טווח יכול גם להתאים למצב של יחס דו־צדדי בין שני גורמים.

• מאקרו–מיקרו

• מלחמת רוסיה–יפן

• הסכסוך הישראלי–פלסטיני

• שכיח–נדיר 

שימו לה שהקו כאן אינו מחבר בין שני הצדדים אלא למעשה מפריד ביניהם – המלחמה היא בין רוסיה לבין יפן.

5.     זוג קווים מפרידים

לציון ביטוי מוסגר או תמורה באמצע משפט, במקום פסיקים או סוגריים.

• ״הלוואי והמושא במשפט – שאותם נלמד בהמשך – משלימים את הנושא והנשוא.

• ״ידע מערכתי הוא ידע שנצבר באמצעים שונים – למשל באינטרנט, בספרים, בראיונות שתועדו וכדומה – ואפשר להשתמש בו לצרכים ציבוריים.

• ״כשנמצא קונספט נוכל להטמיע אותו בכל מרכיבי התוצר – בשפה הוויזואלית, ברכיבי התוכן ובדרך התצוגה.

• רצינו להתחבר לחוויה אנושית מוכרת – למשל לצאת הוגן – ולשלב אותה בסרטון שלנו.

מקף

בניגוד לקו המפריד שנועד להפריד, המקף נועד לחבר. כלומר הוא מביע קשר הדוק בין מילים. מתי נשתמש בו?

1.     אחרי תחיליות ולפני סופיות:

בין־אישי, דו־שלבי, האי־ודאות, גיבור־על.

2.     בצירוף אותיות לועזיות: 

אן־בי־איי, או־קיי, סי־אי־או, בה־אם־וה.

3.     ברצף שיש בו אותיות ומספרים.

המאה ה־19, רצף ה־DNA.

לא חובה להוסיף מקף:

4. שתי מילים ויותר המצטרפות למושג אחד:

בעל־בית, שיקול חברתי־כלכלי, ארץ־ישראלי, השלושה־עשר, תל־אביב.

5. חזרה על מילה כשהן באות יחד.

צעד־צעד, אחד־אחד, יום־יום. 

לשימושים נוספים והרחבה על מקף ועל קו מפריד ראו באתר האקדמיה ללשון.