איך מארגנים ראשי פרקים לעבודה אקדמית?

תפקידם המרכזי של ראשי הפרקים הוא לתאר את הרציונל המרכזי שעומד מאחורי כתיבת העבודה. תכנון מראש של ראשי הפרקים יעזור לכם לארגן את כתיבת העבודה כולה. במחקרים אקדמיים כמותיים, כמו מחקרים מתחום הרפואה ושאר תחומים מבוססי ניסויים, יש מבנים קבועים, ואין צורך לארגן אותם. הם נראים פחות או יותר כך:

·      מבוא

·      סקירת ספרות

·      שיטת המחקר

·      הצגת הממצאים – תוצאות המחקר

·      דיון ומסקנות

·      סיכום

·      ביבליוגרפיה ונספחים

אבל בעבודה תאורטית עיונית יש הרבה אפשרויות לארגון ראשי הפרקים. אפשר לומר שיהיה מבנה משותף לרובן, או פרקים שייכללו כמעט בכל סוגי העבודות:

·      מבוא

·      סקירת ספרות

·      דיון ומסקנות או סיכום

·      ביבליוגרפיה

במאמרים אחרים אדון במבנה הזה ונעמיק בכל אחד מהם. אבל הסדר הזה ידוע מראש ומוסכם. אין לנו דרך לשנות אותו או להתווכח איתו. מטרתו של מאמר זה היא שונה, ואולי קשה יותר – איך לחלק את פרק סקירת הספרות, או פרק הדיון? יש לנו לפעמים כמות עצומה של רעיונות, מחשבות, פסקות בכל מיני אורכים וסוגים - איך נארגן אותם לעבודה, ובאיזה סדר?

בעבודות עיוניות פרק סקירת הספרות ופרק הדיון יכולים להיות מאורגנים בכל מיני דרכים, ולתאר סוגי מחקרים ודיסציפלינות שונות לחלוטין.

ננסה כאן לנסח כמה עקרונות לארגון ראשי פרקים, שמקיפות את רוב העבודות האקדמיות. קראו את המבנים האלה וחשבו מה מהם יכול להתאים לעבודה שאתם כותבים.

מבנה משפך:

זהו מבנה דדוקטיבי, מן הכלל אל הפרט. מבנה כזה מתחיל בנושאים כלליים ומתמקד בסוף בנושאים מצומצמים, שהם הרעיונות הספציפיים ביותר, שהם ככל הנראה גם ליבת העבודה. מבנה ״משפך״ נפוץ מאוד בעולם האקדמי שכן פעמים רבות הסוגיות המוצגות מורכבות, ויש צורך בכמה רבות של פישוט והסבר. מהלך לוגי דדוקטיבי הוא הכללה לגבי תופעה מסוימת שמאפשרת לבחון תופעות פרטניות.

דוגמה למבנה ״משפך״ בפרק סקירת הספרות יכולה להיות:

·      שירת המחאה של משוררי שנות השישים

·      שירתה של יונה וולך בשנות השישים

·      שירת המחאה של יונה וולך בשנות השישים

·      מוטיבים בשירת המחאה של יונה וולך בשנות השישים

·      מוטיבי צבעים בשירת המחאה של יונה וולך בשנות השישים

כלומר המהלך הוא מהכללי והרחב ביותר אל הספציפי.

תיאור תופעה:

·      הצגת הנושא: היקף התופעה ומאפייניה

·      הגורמים או הנסיבות לתופעה

·      תוצאות והשלכות

·      דרכי התמודדות

·      מסקנות

זהו מבנה קלסי שאנחנו מכירים גם מהעיתונות, המרבה לתאר תופעות חברתיות ולסקור את הרקע להם, תוצאותיהם ודרכי הפעולה להתמודדות איתן. גם בעבודות אקדמיות אנחנו יכולים לתאר תופעה בכלים דומים, ולהתבסס על מקורות אקדמיים וספרות רלוונטית.

עימות או השוואה:

·      הצגת נושא העימות

·      הצגת העמדות או הגישות בחתך אורך ובחתך רוחב

·      סינתזה והבעת דעה אישית

מבנה עימות מתאים לעבודה שעיקרה השוואה בין שתי תופעות. למשל, השוואה בין שני סוגים של טיפול התנהגותי לבעיה מסוימת, או בין שתי שיטות אימון לשיפור הכושר הגופני.

מאמר טיעון:

·      הצגת הרקע לנושא

·       טענות שונות ונימוקיהן

·      מסקנה והמלצות

·      סיכום

זה מבנה קלסי של טקסט טיעוני, הנפוץ בעיתונות וכן בעבודות אקדמיות בהיקף מצומצם. לב הטקסט יהיה הטיעון, ושאר החלקים יהיו ההצדקות: הסברים, נימוקים, נתונים דוגמאות, ציטוטי ספרות, התמודדויות עם עמדות מנוגדות וכדומה.

כרונולוגי:

ארגון הפרקים לפי ציר הזמן או ההתפתחות.

סדר כרונולוגי יתאים לעבודות המגוללות תופעה כלשהי על פני ציר הזמן. למשל אם נתאר את התפתחות תנועות הנוער מראשית ימי המדינה ועד ימינו, נוכל לארגן את הפרקים לפי עשורים – משנות החמישים עד שנות האלפיים.

היבטים:

בחינת היבטים שונים הנוגעים לתופעה הנחקרת

זהו מבנה שהולם עבודה המנסה להעמיק בתופעה מסוימת במבט רחב, שיכול לכלול היבטים מעולמות שונים: תרבותי, כלכלי, פוליטי, גאוגרפי, אומנותי וכדומה. גם בעבודות אקדמיות אנחנו יכולים לתאר תופעה בכלים מתחומים רחבים, ולהתבסס על ספרות מחקרית מדיסציפלינות שונות.

לכל עבודה אקדמית מטרות שונות ודרכים אחרות להשיג אותה. ארגון ראשי הפרקים ומידת הפירוט תלויים בנושא, בהקשרים הנובעים ממנו, בשאלות המחקר, בחומרים הקיימים בנושא ובמוטיבציה של הדיון. חשבו על נושא העבודה שלכם והחליטו לאיזה עקרון ארגוני הוא מתאים. בהצלחה!